קֹהֶלֶת

 פרק ז'

א טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. ב טוֹב לָלֶכֶת אֶל-בֵּית-אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל-בֵּית מִשְׁתֶּה--בַּאֲשֶׁר, הוּא סוֹף כָּל-הָאָדָם; וְהַחַי, יִתֵּן אֶל-לִבּוֹ. ג טוֹב כַּעַס, מִשְּׂחוֹק: כִּי-בְרֹעַ פָּנִים, יִיטַב לֵב. ד לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה. ה טוֹב, לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם--מֵאִישׁ, שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים. ו כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר, כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל; וְגַם-זֶה, הָבֶל. ז כִּי הָעֹשֶׁק, יְהוֹלֵל חָכָם; וִיאַבֵּד אֶת-לֵב, מַתָּנָה. ח טוֹב אַחֲרִית דָּבָר, מֵרֵאשִׁיתוֹ; טוֹב אֶרֶךְ-רוּחַ, מִגְּבַהּ-רוּחַ. ט אַל-תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ, לִכְעוֹס: כִּי כַעַס, בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. י אַל-תֹּאמַר, מֶה הָיָה--שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה: כִּי לֹא מֵחָכְמָה, שָׁאַלְתָּ עַל-זֶה. יא טוֹבָה חָכְמָה, עִם-נַחֲלָה; וְיֹתֵר, לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ. יב כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה, בְּצֵל הַכָּסֶף; וְיִתְרוֹן דַּעַת, הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. יג רְאֵה, אֶת-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים: כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן, אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ. יד בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה; גַּם אֶת-זֶה לְעֻמַּת-זֶה, עָשָׂה הָאֱלֹהִים, עַל-דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו, מְאוּמָה. טו אֶת-הַכֹּל רָאִיתִי, בִּימֵי הֶבְלִי; יֵשׁ צַדִּיק, אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע, מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ. טז אַל-תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל-תִּתְחַכַּם יוֹתֵר: לָמָּה, תִּשּׁוֹמֵם. יז אַל-תִּרְשַׁע הַרְבֵּה, וְאַל-תְּהִי סָכָל: לָמָּה תָמוּת, בְּלֹא עִתֶּךָ. יח טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה, וְגַם-מִזֶּה אַל-תַּנַּח אֶת-יָדֶךָ: כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים, יֵצֵא אֶת-כֻּלָּם. יט הַחָכְמָה, תָּעֹז לֶחָכָם--מֵעֲשָׂרָה, שַׁלִּיטִים, אֲשֶׁר הָיוּ, בָּעִיר. כ כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ--אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא. כא גַּם לְכָל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ, אַל-תִּתֵּן לִבֶּךָ: אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע אֶת-עַבְדְּךָ, מְקַלְלֶךָ. כב כִּי גַּם-פְּעָמִים רַבּוֹת, יָדַע לִבֶּךָ: אֲשֶׁר גַּם-את (אַתָּה), קִלַּלְתָּ אֲחֵרִים. כג כָּל-זֹה, נִסִּיתִי בַחָכְמָה; אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. כד רָחוֹק, מַה-שֶּׁהָיָה; וְעָמֹק עָמֹק, מִי יִמְצָאֶנּוּ. כה סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר, וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן; וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל, וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת. כו וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ--אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא, יִלָּכֶד בָּהּ. כז רְאֵה זֶה מָצָאתִי, אָמְרָה קֹהֶלֶת; אַחַת לְאַחַת, לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן. כח אֲשֶׁר עוֹד-בִּקְשָׁה נַפְשִׁי, וְלֹא מָצָאתִי: אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף, מָצָאתִי--וְאִשָּׁה בְכָל-אֵלֶּה, לֹא מָצָאתִי. כט לְבַד רְאֵה-זֶה מָצָאתִי, אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ, חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.

פרק ח'

א מִי, כְּהֶחָכָם, וּמִי יוֹדֵעַ, פֵּשֶׁר דָּבָר; חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא. ב אֲנִי, פִּי-מֶלֶךְ שְׁמֹר, וְעַל, דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. ג אַל-תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ, אַל-תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע: כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, יַעֲשֶׂה. ד בַּאֲשֶׁר דְּבַר-מֶלֶךְ, שִׁלְטוֹן; וּמִי יֹאמַר-לוֹ, מַה-תַּעֲשֶׂה. ה שׁוֹמֵר מִצְוָה, לֹא יֵדַע דָּבָר רָע; וְעֵת וּמִשְׁפָּט, יֵדַע לֵב חָכָם. ו כִּי לְכָל-חֵפֶץ, יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט: כִּי-רָעַת הָאָדָם, רַבָּה עָלָיו. ז כִּי-אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ, מַה-שֶּׁיִּהְיֶה: כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה, מִי יַגִּיד לוֹ. ח אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ, לִכְלוֹא אֶת-הָרוּחַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה; וְלֹא-יְמַלֵּט רֶשַׁע, אֶת-בְּעָלָיו. ט אֶת-כָּל-זֶה רָאִיתִי, וְנָתוֹן אֶת-לִבִּי, לְכָל-מַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: עֵת, אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם--לְרַע לוֹ. י וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ, וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר, אֲשֶׁר כֵּן-עָשׂוּ; גַּם-זֶה, הָבֶל. יא אֲשֶׁר אֵין-נַעֲשָׂה פִתְגָם, מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה; עַל-כֵּן מָלֵא לֵב בְּנֵי-הָאָדָם, בָּהֶם--לַעֲשׂוֹת רָע. יב אֲשֶׁר חֹטֶא, עֹשֶׂה רָע מְאַת--וּמַאֲרִיךְ לוֹ: כִּי, גַּם-יוֹדֵעַ אָנִי, אֲשֶׁר יִהְיֶה-טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו. יג וְטוֹב לֹא-יִהְיֶה לָרָשָׁע, וְלֹא-יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל--אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא, מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. יד יֶשׁ-הֶבֶל, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים: אָמַרְתִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל. טו וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי, אֶת-הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ; וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ, יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים--תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. טז כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת-לִבִּי, לָדַעַת חָכְמָה, וְלִרְאוֹת אֶת-הָעִנְיָן, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל-הָאָרֶץ: כִּי גַם בַּיּוֹם, וּבַלַּיְלָה--שֵׁנָה, בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה. יז וְרָאִיתִי, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַחַת-הַשֶּׁמֶשׁ, בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא; וְגַם אִם-יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת, לֹא יוּכַל לִמְצֹא.